פליישר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בקשת מומחה בית המשפט לעיון בחומר חקירה שלוקט על ידי הנתבעת. התובע כבר מסר התנגדותו לבקשה. איני נזקקת לתגובת הנתבעת, שכן בדעתי להיעתר לבקשת המומחה ואלו נימוקיי:

1. התובע הגיש תביעה חוזית – ביטוחית לתשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסה. הפוליסה מכסה בין היתר "אי כושר / אובדן כושר עבודה".

2. בין הצדדים מחלוקת באשר לאי כושר זה וכל אחד מהם הצטייד בחוות דעת מומחה מטעמו. בית המשפט מינה מומחה מטעמו. מומחה זה, ד"ר גושן, מבקש לעיין בחומר החקירה כאמור.

3. אני סבורה כי אין כל מניעה לאפשר למומחה לעיין בחומר החקירה, אדרבא, חומר זה עשוי לסייע לו לגבש דעתו על בסיס מסד נתונים רחב יותר מהעומד לרשותו לאור כתבי הטענות וחוות דעת מומחי הצדדים גרידא.

4. במקרה קשה יותר, תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975, בה פועל מומחה בית המשפט לפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים [מומחים] תשמ"ז – 1986, המצמצמות מהותו של החומר המומצא למומחה, ל"מסמכים בדבר הטיפול הרפואי ..." – הותר המצאת חומר חקירה למומחה [ת.א. [של – ת"א] 29593/06] .

5. במקרה שלפניי, יפים הדברים מכוח קל וחומר, שכן אין הגבלה מפורשת של חומרים אליהם חשוף המומחה.

6. בסופו של יום, ההכרעה בשאלת אי הכושר, נתונה לבית המשפט. אך הכרעה זו אין בה כדי ל"בודד" ו"לנטרל" את המומחה הרפואי מחומרים שלוקטו, כאשר התובע נמצא מחוץ לקליניקה שלו. אני סבורה כי לא יהא זה נכון לחשוף את בית המשפט, לימים, לחומרי חקירה, אליהם לא נחשף המומחה, ולבקש מבית המשפט להכריע על יסוד מעין "ניחוש" – מה היה חושב המומחה מטעמו לו נחשף לחומר. פיצול מידע זה, עשוי לפגוע או להקשות על מימוש התכלית המרכזית של המשפט – ירידה לחקר האמת.

7. למותר לציין כי לא תהא מניעה כלשהי לזמן את המומחה ואת החוקר לחקירה בבית המשפט ולהציג בפניהם אפשרויות שאינן עולות, או אף סותרות, את חומר החקירה.

8. על כן, מצאתי להיעתר לבקשת המומחה ולהורות להמציא לו כבר עתה את חומר החקירה וכאן אסייג : חומר גולמי, קרי, קלטת מעקב אחר התובע, זאת ותו לא. נאסר על הנתבעת להמציא למומחה כל חומר אחר.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"א, 27 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: